Daf 78a
שֵׁם לְוַוי אֲבָל אִית לֵיהּ שֵׁם לְוַוי אַף עַל גַּב דְּלֹא גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה וְאַף עַל גַּב דְּלָא הָוֵי אַרְבַּע אַמּוֹת
Rachi (non traduit)
שם לווי. כולהו פיסלא מיקרו ואי הוי להאי שם לעצמו הוה ליה חשוב ולא בטיל:
אֲפִילּוּ הוּא עִמָּהּ בַּמִּטָּה כּוּ' אָמַר רָבָא לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּמִטָּה שֶׁלּוֹ אֲבָל בְּמִטָּה שֶׁלָּהּ מְגוֹרֶשֶׁת
Rachi (non traduit)
אבל במטה שלה. אע''פ שבתוך ביתו מגורשת וקא סלקא דעתין טעמא משום דקסבר כליו של לוקח ברשות מוכר קונה חפץ הנתון לתוכו לבעליו ופלוגתא היא בב''ב (פה:):
תַּנְיָא נָמֵי הָכִי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בְּמִטָּה שֶׁלּוֹ אֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת בְּמִטָּה שֶׁלָּהּ מְגוֹרֶשֶׁת
וּבְמִטָּה שֶׁלָּהּ מְגוֹרֶשֶׁת כִּלְיוֹ שֶׁל לוֹקֵחַ בִּרְשׁוּת מוֹכֵר הוּא שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ כִּלְיוֹ שֶׁל לוֹקֵחַ בִּרְשׁוּת מוֹכֵר קָנָה לוֹקֵחַ
לָא צְרִיכָא דְּגָבוֹהַּ עֲשָׂרָה וְהָאִיכָּא מְקוֹם כַּרְעֵי אַמְּקוֹם כַּרְעֵי לָא קָפְדִי אִינָשֵׁי
Rachi (non traduit)
דגבוה י'. דהוי רשותא לנפשיה ולא חשיב ההוא אוירא רשות מוכר לבטל את רשות הכלי:
והא איכא מקום כרעי. שמונחים לארץ:
ה''ג אמקום כרעי לא קפדי אינשי. הואיל וגבוה מן הארץ עשרה שנוחה להשתמש תחתיה:
Tossefoth (non traduit)
אמקום כרעי לא קפדי אינשי. לכל הפחות באשתו וכן באויר המטה:
לְתוֹךְ חֵיקָהּ אוֹ לְתוֹךְ קַלְתָּהּ מְגוֹרֶשֶׁת אַמַּאי כִּלְיוֹ שֶׁל לוֹקֵחַ בִּרְשׁוּת מוֹכֵר הוּא
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה קַלְתָּהּ תְּלוּיָה בָּהּ וְכֵן אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה קַלְתָּהּ תְּלוּיָה בָּהּ וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר קְשׁוּרָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה
Rachi (non traduit)
קשורה אע''פ שאינה תלויה. אלא נגררת בקרקע וקשור בה ולא גרסי' תלויה אע''פ שאינה קשורה:
Tossefoth (non traduit)
כגון שקלתה תלויה בה. וא''ת ותיפשוט איפכא מדמתרצי כל הני ובהמוכר את הספינה (ב''ב דף פה:) רוצה לפשוט מדברי אמוראי ואינו יכול ויש לומר דהכא לכולהו מספקא להו אלא דדחו למתני' דלא נפשוט מינה א''נ אפי' בעלמא כליו של לוקח ברשות מוכר קנה הכא לענין גט דלרחוקה קאתי לא קנה:
רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אָמַר כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה קַלְתָּהּ מוּנַּחַת לָהּ בֵּין יַרְכוֹתֶיהָ רַב מְשַׁרְשְׁיָא בַּר רַב דִּימִי אָמַר כְּגוֹן שֶׁהָיָה בַּעְלָהּ מוֹכֵר קְלָתוֹת
Rachi (non traduit)
בין ירכותיה. ואע''פ שמונח בקרקע אין אדם מקפיד על כל מקום מושב אשתו ועד עכשיו היה אותו מקום קנוי לה:
מוכר קלתות. לכך אינו מקפיד על מקומה שיש לו בית לכך:
רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מְקוֹם חֵיקָהּ קָנוּי לָהּ מְקוֹם קַלְתָּהּ קָנוּי לָהּ אָמַר רָבָא מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן לְפִי שֶׁאֵין אָדָם מַקְפִּיד לֹא עַל מְקוֹם חֵיקָהּ וְלֹא עַל מְקוֹם קַלְתָּהּ
Tossefoth (non traduit)
מקום חיקה קנוי לה. וא''ת פשיטא דהא חיקה הוי ממש כידה ואומר ר''י דר' יוחנן קשורה ותלויה בעי ומיירי כשבגדיה נגררין בארץ והשתא אי לאו טעמא דמקום חיקה קנוי לה לא הוי מהני מידי כיון דאינה קשורה ותלויה:
תַּנְיָא נָמֵי הָכִי זְרָקוֹ לָהּ לְתוֹךְ חֵיקָהּ אוֹ לְתוֹךְ קַלְתָּהּ אוֹ לְתוֹךְ כָּל דָּבָר שֶׁהוּא כְּקַלְתָּהּ הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת
Rachi (non traduit)
תניא נמי הכי. דמשום דאינו מקפיד. הוא מדקתני או בכל דבר שהוא כקלתה שמיוחד לתשמישה תמיד שהמכניס אשתו לתוך ביתו על מנת להיות כלי תשמישיה קטנים עמה הוא מכניסה:

כָּל דָּבָר שֶׁהוּא כְּקַלְתָּהּ לְאֵיתוֹיֵי מַאי לְאֵיתוֹיֵי טַסְקָא דְּאָכְלָה בַּהּ תַּמְרֵי
Rachi (non traduit)
טסקא. טשק''א בלע''ז:
מַתְנִי' אָמַר לָהּ כִּנְסִי שְׁטַר חוֹב זֶה אוֹ שֶׁמְּצָאַתּוּ מֵאֲחוֹרָיו קוֹרְאָה וַהֲרֵי הוּא גִּיטָּהּ אֵינוֹ גֵּט עַד שֶׁיֹּאמַר לַהּ הֵא גִּיטִּיךְ
Rachi (non traduit)
מתני' עד שיאמר לה הא גיטיך. ואפי' לאחר שבא לידה אומר לה כן ודיו:
קוראה והרי הוא גיטה. כשהיא קוראה בו רואה שהוא גיטה:
Tossefoth (non traduit)
אינו גט עד שיאמר לה הא גיטיך. ר''י היה מצריך לנותן גט לאשתו לומר הי גיטיך וגם הרי את מותרת לכל אדם כדמשמע בהמגרש (לקמן גיטין דף פה:) שהיו רגילים לומר ג''כ ודן ומיהו קשה דבהניזקין (לעיל גיטין דף נה.) משמע דאפילו לא אמר כשר גבי מעדותו של רבי יוחנן בן גודגדא נשמע אמר לעדים ראו גט זה וכו' וי''ל דהתם נמי אחר כך יגידו לה העדים שהיא מגורשת אף על פי דהאשה מתגרשת בעל כרחה מכל מקום צריך לומר לה הי גיטיך והרי את מותרת לכל אדם שתדע שהיא מגורשת ולא תהא חוזרת דבעינן שיהא משלחה ואינה חוזרת:
נָתַן בְּיָדָהּ וְהִיא יְשֵׁנָה נֵיעוֹרָה קוֹרְאָה וַהֲרֵי הוּא גִּיטָּהּ אֵינוֹ גֵּט עַד שֶׁיֹּאמַר לָהּ הֵא גִּיטִּיךְ
גְּמָ' כִּי אָמַר לַהּ הֵא גִּיטִּיךְ מַאי הָוֵי הָוֵה לֵיהּ טְלִי גִּיטִּיךְ מֵעַל גַּבֵּי קַרְקַע
וְאָמַר רָבָא טְלִי גִּיטִּיךְ מֵעַל גַּבֵּי קַרְקַע לֹא אָמַר כְּלוּם אֵימָא שֶׁשְּׁלָפַתּוּ מֵאֲחוֹרָיו
Rachi (non traduit)
גמ' טלי גיטיך מעל גבי קרקע לא אמר כלום. דבעינן ונתן:
שלפתו. שהיה תחוב בין חגורו למתניו ושלפתו משם:
שְׁלָפַתּוּ נָמֵי הָא בָּעֵינָא וְנָתַן בְּיָדָהּ וְלֵיכָּא לָא צְרִיכָא דַּעֲרַק לַהּ חַרְצֵיהּ וּשְׁלַפְתֵּיהּ
Rachi (non traduit)
דעריק לה חרציה. עקם לה מתניו להקריב לה הגט:
תַּנְיָא נָמֵי הָכִי אָמַר לָהּ כִּנְסִי שְׁטַר חוֹב זֶה אוֹ שֶׁשְּׁלָפַתּוּ מֵאֲחוֹרָיו קְרָאַתּוּ וַהֲרֵי הוּא גִּיטָּהּ אֵינוֹ גֵּט עַד שֶׁיֹּאמַר לָהּ הֵא גִּיטִּיךְ דִּבְרֵי רַבִּי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר לְעוֹלָם אֵינוֹ גֵּט עַד שֶׁיִּטְּלֶנּוּ הֵימֶנָּה וְיַחֲזוֹר וְיִתְּנֶנּוּ לָהּ וְיֹאמַר לָהּ הֵא גִּיטִּיךְ
Rachi (non traduit)
שלפתו. גרס בברייתא:
לעולם אינו גט. הואיל ובא לידה שלא בהכשר עד שיטלנו כו':
נְתָנוֹ בְּיָדָהּ וְהִיא יְשֵׁנָה נֵיעוֹרָה וְקוֹרְאָה וַהֲרֵי הוּא גִּיטָּהּ אֵינוֹ גֵּט עַד שֶׁיֹּאמַר לָהּ הֵא גִּיטִּיךְ דִּבְרֵי רַבִּי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר עַד שֶׁיִּטְּלֶנּוּ הֵימֶנָּה וְיַחֲזוֹר וְיִתְּנֶנּוּ לָהּ וְיֹאמַר לָהּ הֵא גִּיטִּיךְ
וּצְרִיכָא דְּאִי אִיתְּמַר בְּהָךְ קַמַּיְיתָא בְּהַהִיא קָאָמַר רַבִּי מִשּׁוּם דְּבַת אִיגָּרוֹשֵׁי הִיא אֲבָל נָתַן בְּיָדָהּ וְהִיא יְשֵׁנָה דְּלָאו בַּת אִיגָּרוֹשֵׁי הִיא אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר
Rachi (non traduit)
דבת איגרושי היא. שהרי ניעורה ולא מיחסרא אלא אמירת הי גיטך הלכך כי אמר לה בתר הכי שפיר דמי שקבלתה הוגנת:
וְאִי אִיתְּמַר בְּהָא בְּהָא קָאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אֲבָל בְּהָךְ אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לְרַבִּי צְרִיכָא
אָמַר רָבָא כָּתַב לָהּ גֵּט וּנְתָנוֹ בְּיַד עַבְדָּהּ יָשֵׁן וּמְשַׁמַּרְתּוֹ הֲרֵי זֶה גֵּט נֵיעוֹר אֵינוֹ גֵּט דְּהָוְיָא לַיהּ חָצֵר הַמִּשְׁתַּמֶּרֶת שֶׁלֹּא לְדַעְתָּהּ
Rachi (non traduit)
הרי זה גט. דהוי חצרה המשתמרת לדעתה הואיל והוא ישן אינו משתמר אלא על ידה:
ניעור אינו גט. שהעבד משמר את עצמו ואת מה שבידו והויא לה חצרה המשתמרת שלא לדעתה:
יָשֵׁן וּמְשַׁמַּרְתּוֹ הֲרֵי זֶה גֵּט אַמַּאי חָצֵר מְהַלֶּכֶת הִיא וְחָצֵר מְהַלֶּכֶת לֹא קָנָה
Rachi (non traduit)
חצר מהלכת לא קנה. רבא גופיה אמרה בשנים אוחזין בטלית:
וְכִי תֵּימָא יָשֵׁן שָׁאנֵי וְהָא אָמַר רָבָא כָּל שֶׁאִילּוּ מְהַלֵּךְ לֹא קָנָה עוֹמֵד וְיוֹשֵׁב לֹא קָנָה וְהִלְכְתָא בְּכָפוּת
Rachi (non traduit)
כל שאילו מהלך כו'. רבא נמי אמרה התם היה מהלך בספינה וקפצו דגים לתוך הספינה כו':
בכפות. שאינו ראוי להלך בההוא קאמר רבא דהוי גט:
מַתְנִי' הָיְתָה עוֹמֶדֶת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּזְרָקוֹ לָהּ קָרוֹב לָהּ מְגוֹרֶשֶׁת קָרוֹב לוֹ אֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה מְגוֹרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת וְכֵן לְעִנְיַן קִדּוּשִׁין
Rachi (non traduit)
מתני' קרוב לה. מפרש בגמ':
וְכֵן לְעִנְיַן הַחוֹב אָמַר לוֹ בַּעַל חוֹבוֹ זְרוֹק לִי חוֹבִי וּזְרָקוֹ לוֹ קָרוֹב לַמַּלְוֶה זָכָה הַמַּלְוֶה קָרוֹב לַלֹּוֶה הַלֹּוֶה חַיָּיב מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה שְׁנֵיהֶם יַחְלוֹקוּ
Rachi (non traduit)
אמר לו. מלוה ללוה:
זרוק לי חובי. ברה''ר:
וזרקו לו. ואבד:
Tossefoth (non traduit)
מחצה על מחצה שניהם יחלוקו. הכא לא שייך לומר המוציא מחבירו עליו הראיה דאין כאן ספק:
גְּמָ' הֵיכִי דָמֵי קָרוֹב לָהּ וְהֵיכִי דָּמֵי קָרוֹב לוֹ אָמַר רַב אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁלָּהּ זֶהוּ קָרוֹב לָהּ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁלּוֹ זֶהוּ קָרוֹב לוֹ
Rachi (non traduit)
גמ' ד' אמות שלו. שאין בינו לגט ד' אמות דאמרינן בשנים אוחזין (ב''מ דף י.) דד' אמות של אדם קונות לו:
הֵיכִי דָּמֵי מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק כְּגוֹן שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶן עוֹמְדִין בְּאַרְבַּע אַמּוֹת
Rachi (non traduit)
כגון שהיו שניהם עומדים בד' אמות. לגט זו מכאן וזה מכאן שכל הגט מונח בתוך ארבע אמות שלו ובתוך ארבע אמות שלה ולא גרסינן מצומצמות:
וְלִיחְזֵי הֵי מִינַּיְיהוּ קְדֵים וְכִי תֵּימָא דַּאֲתוֹ תַּרְוַיְיהוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי וְהָא אִי אֶפְשָׁר לְצַמְצֵם
Rachi (non traduit)
וליחזי הי מינייהו קדים. לבא במעמדו אם קדם הוא לבא זכה בכל ארבע אמות ואם קדמה היא לבא זכתה בכל ד' אמות הסמוכות לה ושוב לא נכנסה זכותו לתוכו:
א''א לצמצם. שלא יקדים האחר:
Tossefoth (non traduit)
והא א''א לצמצם. וא''ת ולישני כגון דלא ידעינן הי מינייהו קדים ולכך הוי ספיקא וי''ל דלישנא דמחצה על מחצה לא משמע הכי ולכך מוקי לה בשתי כיתי עדים כו' וא''ת ונימא אוקי תרי בהדי תרי ואוקי איתתא בחזקת אשת איש ולא תהא מגורשת כלל וי''ל כיון דספיקא דרבנן היא כדאמרינן בפ' ארבעה אחין (יבמות דף לא.) נתנו לה דין מגורשת ואינה מגורשת:
אֶלָּא אָמַר רַב כָּהֲנָא הָכָא בִּשְׁמוֹנֶה אַמּוֹת מְצוּמְצָמוֹת עָסְקִינַן
Rachi (non traduit)
מצומצמות. שהיו שניהם עומדים בח' אמות מצומצמות לא פחות ולא יותר יש בין שניהם:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source